והיום

 

תכנות כמו ווטסאפ, פייסבוק וג'ימייל מאפשרות לכל אחד מאתנו להשאר בקשר עם אלו שהוא אוהב, ולהכיר אנשים חדשים. היום כל אחד מאתנו יכול להפיץ את רעיונותיו במהירות רבה לאין ערוך מזאת שהייתה לאחשווראש המלך הנורא שכל העולם עמד לרשותו. כל אחד מאתנו יכול לשלוח הודעה לשרים וראשי ממשלות. אפילו לנשיאה של ארה"ב. לכל אחד ואחת מהם יש חשבון בפייסבוק או בטוויטר, ואולי זה יפתיע אתכם, אבל כל אחד מהם גם יטרח ויכתוב לכם תשובה.

 

אך זה רק חלק קטן מכוחה של תקשורת. תקשורת זה בעיקר היכולת של מדינאים, ראשי צבא ומנהלים בחברות מסחריות לקבל מידע בזמן אמת, וזמן אמת פירושו עכשיו. צבא ההגנה לישראל עושה מאמצים גדולים לדעת מה האויבים שלנו מתכננים, מה גודל הכוחות שלהם, היכן הם מוצבים, ומה היכולות שלהם. כל בעל חברה גדולה רוצה לדעת מה מתחריו מתכננים, מה לקוחותיו רוצים, ומה יהיה הדבר הבא שישנה את מצב השוק.

 

הסכנות

 

ביכולת שלנו להעביר נידע מהר יש גם סכנות. קודם כל, כמו בימי אחשווראש, גם אנחנו צריכים להחליט אם המידע שברשותנו אמין, רק שלנו אין את חותם המלך להוכיח את אמינות המידע. אנחנו משתמשים בכלים כמו הצלבת מידע, שזה אומר לנסות ולהשיג את אותו מידע מכמה מקורות שונים.

 

יש גם המון מידע שאנחנו רוצים שישאר ברשותנו, ושאף אחד אחר לא יוכל לדעת אותו כמו מספר כרטיס האשראי שלנו, או סדר גודל הכוחות הצבאיים שלנו. להגנה על מידע הקדשנו פרק בפני עצמו.

 

ולסיום, מהירות תקשורת יכולה לפגוע גם בכל אחד מאתנו אם לא נשמור על שפה מכובדת ומכבדת. אם נעליב מישהו בכיתה, ונאמר לו דברים שלא התכוונו, נוכל אחר-כך להתנצל והכל ישכח, אבל אם נכתוב על מישהו דברים פוגעניים, ונפיץ את הדברים בתקשורת, אחר-כך יהיה בלתי אפשרי לקחת את הדברים בחזרה. כדאי מאד לחשוב שוב ושוב לפני שכותבים משהו ושולחים אותו בהודעה אלקטרונית או כמסר ברשת חברתית. לא לפעול מתוך כעס, עלבון או צער, אלא רק מתוך שיקול דעת.