top of page

מידע

יש לי שק. בתוך השק יש לי כרטיסיות. על כל כרטיסיה רשמתי שם של מדינה, שפת המדינה,היבשת בה המדינה שוכנת, מספר התושבים ועיר הבירה שלה (כמה מדינות יש? תשאלו את גוגל!). שמחתי מאד במידע הרב שאספתי. שמרתי על השק שלי, על המידע שלי, מכל משמר. התקשר אלי חבר טוב ואמר לי

"אני באמצע משחק "ארץ-עיר" שמעתי שיש לך שק עם שמות כל המדינות בעולם, אני צריך דחוף שם של מדינה המתחילה באות 'י' "

כך למדתי, שמידע חייב להיות מסודר, אחרת קשה מאד להשתמש בו. החלפתי את השק בקופסת נעליים. סידרתי את הכרטיסיות שלי לפי ה'א-ב', וחיכיתי דרוך לפעם הבאה שהחבר שלי יתקשר. הוא באמת התקשר. הפעם הוא היה צריך דחוף שמות של שלוש מדינות, שעיר הבירה שלהם מתחילה באות 'ק'.

 

הפעם כבר הסתבכתי. מה אעשה? האם עלי למיין את הכירטיסיות שלי לפי ה'א-ב' של שמות ערי הבירה? אולי כדאי לי לטרוח ולהעתיק את כל הכרטיסיות? את העותק הראשון אמיין לפי שמות המדינות, ואת השני אמיין לפי שמות ערי הבירה... אבל מה יקרה אם בפעם הבאה הוא יבקש 5 מדינות הנמצאות ביבשת אפריקה? מה יקרה אם אצטרך למצוא מדינה המתחילה באות א', שפת המדינה ספרדית, ומספר התושבים בה גדול מ 5 מיליון?

מידע בשק

ניהול מידע - עסק מורכב מאד.

 

חברת "שופרסל" מפעילה 248 סניפים (נכון ל 2010). בכל סניף יש אלפי מוצרים. לכל מוצר יש המון מידע. החברה המייצרת, משקל או נפח, סוג האריזה, מחיר, מספר הפריטים שנמצאים במלאי ועוד. נניח שמחיר קרטון חלב של חברת טרה בנפח 1.5 ליטר עולה ב 20 אגורות. כאשר המידע ממוחשב, שינוי המחיר במערך מידע ממוחשב - פעולה פשוטה של שניות בודדות.

איסוף מידע

 

המשימה הראשונה היא לדעת איך לאסוף מידע. יוסי מעוניין לפתוח מסעדה, או פיצריה, או... משהו עם אוכל, אבל הוא לא בטוח איזה סוג כדאי. הוא מעוניין לאסוף מידע מהתושבים שגרים באזור בו הוא רוצה לפתוח את המסעדה/פיצריה/פלפל שלו. יוסי מחליט לנסח שאלון לתושבים. איזה שאלות הוא צריך לשאול? יוסי ביקש משלושה מומחים לנסח לו שאלון. הנה לפניכם שלושת ההצעות. מה דעתכם? איזה עדיף? מה היתרונות של כל שאלון? מה החסרונות?

הזנת מידע

 

עכשיו, כשאספנו מידע, אנחנו לא רוצים אותו בתוך שק, או בתוך קופסת נעליים. אנחנו רוצים אותו במחשב. ברוב המקרים מדובר בעבודה מטישה של הקלדה. עבודה משעממת, המצריכה דיוק. אבל ישנן שיטות מוצלחות יותר.

 

הדרך הפשוטה היא לבצע סקר מקוון. הכוונה היא לסקר המתבצע ישירות על מחשב, על טאבלט או על טלפון חכם (סמארטפון). המשיבים מסמנים את התשובות שלהם, ומיד המידע נמצא במקומו.

 

במקרים מסויימים משתמשים במחיישנים כדי לקלוט מידע למחשב. דוגמה שכולנו מקירים היא העיינית שיש לקופאי בסופר-מרקט. העיינית יכולה לקרא את סימן הברקוד. ברקוד הוא סימן המורכב מרשת קווים שחורים ולבנים. לכל מוצר יש רצף קווים שונה. העיינית היא חיישן היכול להבדיל בין שחור ולבן. המחשב מזהה את המוצר כמו ששומר בשער בית הספר מזהה אדם עם תעודת זהות. מיד המחשב יודע, איזה מוצר זה, מה משקלו, מה מחירו, מי מייצר אותו, וכל פרט חשוב אחר (אבל את המידע הראשוני צריכים אנשים להקליד למחשב! )

ניתוח מידע

 

עכשיו, כשהמידע נאסף, והוכנס למחשב. אפשר למיין את המידע, אפשר לסנן את המידע, אפשר להצליב מידע. הדרך הטובה ביותר להבין ניתוח מידע זה להתנסות. הורידו את קובץ האקסל המוצרף הקובץ מכיל את רשימת בתי הספר בישראל. עקבו אחר ההוראות, וביחד ננסה למיין ולסנן את המידע שברשותנו (את ההוראות ניתן גם למצוא כדף הוראות להורדה.

סוגים שנים של חלב

ברקוד של מוצר

(להגדלה - לחצו על התמונה)

 שאלונים לאיסוף מידע

החוג להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע

bottom of page